לפני 28 שנים אכלתי לראשונה בחיי פאד תאי, אבל בואו נתחיל מההתחלה, לפני 28 שנים יצאתי לטיול אחרי צבא,
תקופה שכנראה שינתה את מסלול חיי. לא שמסלול חיי היה ידוע לי או למישהו. מה ידעתי בכלל. כלום.
יצאתי מהארץ עם נילי חברתי מגיל 4 ויחד שתי תמימות נחתנו בבנגקוק עלינו על "לא מונית, לחלוטין לא מונית" ומצאנו את עצמנו באמצע בנגקוק.
כשהנהג של ה"לא מונית, לחלוטין לא מונית" נשבע לנו שהגסט האוס ממש כאן. חמש שעות אחרי, שני אוטובוסים והמון זיעה הגענו ליעד.
שם בתאילנד לראשונה התגלו לי טעמים כל כך שונים מהמטבח של אמא שלי ומהמטבח הצבאי. גיליתי שכוסברה זה טעים ושקצת לכלוך זה גם טעים ממש
ואכלתי כל כך הרבה עד שהוכרזתי כתרמילאית היחידה בהיסטוריה שהעלתה 12 קילו. בחיי. כבוד!
כשנילי חזרה לארץ, נורית הגיעה ויחד גילינו את סין. היינו בין התרמילאים הישראלים הראשונים שנכנסו למדינה. היינו בהלם מוחלט, היינו מעט מבוהלות, סין היתה קשה בכל רגע ובכל מובן,
אבל היא גם המדינה שאני הכי זוכרת את החודשיים בה. טיול בלתי נשכח בו למדנו לשרוד ולדחוף, לתקשר עם אנשים ברכבת בפנטומימה והחלפת תפוחי עץ במאכלים מוזרים וגם למדנו לקשקש מעט בסינית כי אף אחד אבל אף אחד לא דיבר אנגלית.
ביפן חוץ מלמכור תכשיטים בבסטה ולקפוא מקור גם הרשתי לעצמי להיכנס למנזר זן לחמישה ימים, לעשות מדיטציות כשהמילה הזאת עוד לא היתה נחשקת ולהיות בשתיקה גמורה. יצאתי משם מלאת חוויות מדהימות ולא הצלחתי להפסיק לבכות יומיים אחרי.
בנפאל פגשתי חברים חדשים וישנים, עשינו טרק וקיללתי כל רגע את כל המדרגות שעלינו וירדנו ועלינו וירדנו.
המשכתי לעוד הרבה מדינות, פגשתי אנשים שהשפיעו עלי יותר או פחות, כאלה שעכשיו שאני מסתכלת בתמונות אני תוהה מי הם (אם אתם מזהים זה הזמן להגיד)
ובעיקר למדתי להיות עצמאית ושמחה ולא לפחד מהלא נודע, למדתי שבסוף מסתדרים עם קצת תושיה
וחיידק הטיולים לא עזב אותי מאז.
אז יאללה קורונה תתחפפי כבר כי היינו אמורים להיות בהודו בקיץ וזה ממש ממש מתסכל כי נכון שאין כמו ארץ ישראל (שקר! שקר גס) אני רק חייבת קצת ג'יפה כדי לאגור אנרגיה.
שנכין בינתיים פאד תאי צמחוני?
כמה דברים לפני שמתחילים:
הפאד תאי דורש אטריות אורז רחבות יחסית, לא הדקיקות. ככה הרוטב נתפס הכי טוב.
ברוטב המקורי יש שימוש ברוטב דגים, זה הרוטב הכל כך אופייני לתאילנד והוא נותן מליחות ואוממי שאי אפשר להשיג בתחליף סויה. אם אתם נמנעים מרוטב דגים, אפשר להחליף את אותה הכמות ברוטב סויה אבל אני מזהירה שזה לא כמו המקור.
תמרינדי הוא פרי שממנו עושים משחה שנותנת טעם חמצמץ להרבה מנות מהמטבח האסיאתי. הטעם שלה גם הכרחי למנה הזאת. כן, אפשר להחליף בכמות זהה של חומץ אבל שוב, טעם המנה יהיה "ליד" ולא כמו הטעם המקורי של המנה. אם אתם פודיז אמיתתים ורוצים לקבל תוצאות מעולות במטבח אני ממליצה שיהיו לכם כמה מצרכים בסיסיים שנשמרים לאורך זמן במטבח.
אני חושבת שאפשר להתחיל להכין את הפאד תאי. באמת שזה רק כמה דקות עבודה.
פאד תאי צמחוני
מצרכים:
100 גרם אטריות אורז רחבות
3 כפות שמן זית
300 גרם טופו חתוך לקוביות קטנות בגודל 1 ס"מ
8 עגבניות שרי חצויות
1 גזר מגורר גס על מגררת
¼ כרוב לבן פרוס לרצועות דקות
1 בצל ירוק חתוך גס
8 עלי בזיליקום חתוכים לרצועות דקות (לא הכרחי)
לרוטב פאד תאי:
3 כפות רוטב סויה
3 כפות רוטב דגים (אם טבעונים אז 3 כפות רוטב סויה נוספות)
3 כפות סוכר קנים (או כל סוכר שיש לכם)
2 כפות משחת תמרינדי (להשיג במחלקה האסיאתית של הסופר, חנויות טבע וחנויות המתמחות במוצרים מהמזרח הרחוק)
1 כפית שבבי צ'ילי יבש או או 1 צ'ילי אדום טרי חריף קצוץ
להגשה:
4 כוסות נבטים
¼ כוס בוטנים קלויים קצוצים גס
1 ליים או לימון חתוך לרבעים
אופן ההכנה:
מניחים את אטריות האורז בקערה ושופכים מעליהן מים רותחים כך שיכסו את האטריות. מסננים לאחר 15 דקות או כשהאטריות מתרככות. זה תלוי בסוג, בעובי ובטריות האטריות שמגיעות יבשות.
מערבבים בקערה או בצנצנת את כל חומרי הרוטב לפאד תאי. אפשר לטעום ולתקן תיבול.
מלהיטים ווק ומוסיפים שמן זית וקוביות טופו. מערבבים מדי פעם עד שהטופו נצרב מעט ומקבל גוון זהוב. מוסיפים לווק את עגבניות השרי, הגזר, הכרוב, בצל ירוק ובזיליקום ומערבבים כחצי דקה.
מוסיפים את הרוטב ואת אטריות האורז המסוננות. מקפיצים ומערבבים עד שכל הפאד תאי מעורבב היטב עם הרוטב. טועמים ומתקנים תיבול. אם הפאד תאי לא מלוח מספיק, מוסיפים עוד סויה עוד רוטב דגים.
מעבירים לצלחות אישיות מוסיפים לכל צלחת את הנבטים, הבוטנים ופלחי הליים או הלימון ומגישים
טיפים, גיוונים ושלל עצות:
לעוד מתכונים תאילנדים: ספרינג רולס