בשבת האחרונה חגגנו לזאטוטה יום הולדת והיא ביקשה שנלך לאכול סושי. ככה זה זאטוטים של היום. אני לא יודעת, אני זוכרת שכשהייתי קטנה ביקשתי מקסימום פלאפל, אבל בואו לא נהיה טרחנים ונזרום עם הסושי. למנה ראשונה הזמנתי אגדשי טופו שזה טופו מטוגן בציפוי פריך, כן אמרתי מטוגן, והטופו שוחה בספק מרק ספק רוטב שעשוי מסויה ומירין. מפה לשם הזאטוטה חיסלה לי את המרק וגם הגדולה ביקשה שנזמין לה ובכלל זאת מנה נהדרת אז למה לא להכין בבית אם לא יוצאים למסעדה? זה קל.
עוד על טופו תטכלו לקרוא ממש כאן בסוף המתכון
אגדשי טופו
מצרכים ל 4 מנות קטנות:
לטופו:
300 גרם טופו קשה
½ כוס קמח טפיוקה או קורנפלור
1 כוס שמן זית לטיגון
למרק:
4 פטריות שיטאקי מיובשות
אצת קומבו בגודל 10/10 בערך (ניתן לרכוש בכל חנות טבע)
¼ כוס רוטב סויה
½ כוס מירין (יין אורז יפני ממותק)
¼ כוס סאקה (יין יפני) או יין לבן -אפשר לוותר גם
1 כפית מיץ לימון סחוט טרי
2 כוסות מים
לקישוט ואקסטרה טעם:
1 גבעול בצל ירוק חתוך קטן
8 צנוניות מגוררות על מגרדת (אם אתם מוצאים דייקון יפני אז עדיף כמובן)
אצת נורי (האצה שעוטפת את הסושי) – לא חובה אבל למה לא?
אופן ההכנה:
מתחילים בלהשרות את פטריות השיטאקי בקערה עם מים רותחים ל 10 דקות לפחות.
שומרים את מי ההשריה.
בסיר קטן, מביאים לרתיחה את הפטריות, מי ההשריה של הפטריות, אצת הקומבו, הסויה, מירין, סאקה או יין לבן אם משתמשים, מיץ לימון ומים.
מבשלים בביעבוע עדין כ 10 דקות, עד שהנוזל מצטמצם מעט והאלכוהול מתנדף.
בינתיים מכינים את אצת הנורי: קולים את האצה בטוסטר אובן או בתנור ב 150 מעלות לדקה בערך, עד שהאצה הופכת לפריכה, קריספית, אבל לא שרופה. גוזרים את האצה עם מספריים, כן ממש מספריים רגילות, לרצועות דקות.
להכנת הטופו: חותכים את הטופו לקוביות בגודל 1/1 ס"מ. טובלים את קוביות הטופו בקמח טפיוקה (או קורנפלור) ומוודאים שהטופו מכוסה בקמח.
מחממים את שמן הזית במחבת עד לטמפרטורה גבוהה. כמו להכנת שניצלים. איך יודעים שהטמפרטורה גבוהה? זורקים פירור לחם או קמצוץ טפיוקה למחבת ושומעים את הרחש של הטיגון.
מנערים מעט את קוביות הטופו לפני שמכניסים אותן למחבת כדי שלא ייווצרו גושי קמח טפיוקה, צריכה להישאר שכבה דקה של קמח טפיוקה שמכסה את הטופו. מטגנים את הקוביות טופו עד להזהבה מכל הצדדים. פשוט מנערים במחבת או הופכים עם תרבד.
מעבירים את הטופו המטוגן לצלחת עם נייר סופג.
שופכים את המרק/רוטב שהכנו ל 4 קעריות, שמים חופן קוביות טופו בכל קערה, מעט בצל ירוק, צנונית מגוררת וכמה רצועות אצת נורי. אוכלים חם.
טיפים, גיוונים ושלל עצות:
בטח תשאלו אותי באיזה טופו אני משתמשת, אז התשובה היא איזה טופו שאני מוצאת. אני אוהבת את הטופו הקשה יותר ויש כמה חברות שמייצרות כזה. הטופו נמצא במדף הקירור בסופר, ליד מוצרי החלב.
תנסו ותראו איזה טופו אתם אוהבים. בגדול לטופו אין טעם או ריח ולאחר הפתיחה שלו אפשר לשמור מה שנשאר בכלי עם מים ולהחליף את המים כל יום או יומיים והטופו יישמר טרי. איך יודעים מתי הטופו כבר לא טוב? מריחים. אתם תדעו כבר תאמינו לי.
טופו מיוצר מסויה ומכיל הרבה חלבון. הבעיה עם הגוש הלבן הזה שהוא חסר טעם, וכדי להפוך אותו לטעים צריך לחבר אותו לנותני טעם דומיננטיים, למשל רוטב טריאקי, רוטב חמאת בוטנים, רוטב ברביקיו ביתי וכך הלאה.
אם משרים את הטופו מראש במרינדה, מרוויחים אפילו עוד יותר טעם. אחר כך משלבים אותו במוקפצים, בתבשילי אורז או ירקות ובסלטים.
קונים טופו מפולי סויה שלא עברו הנדסה גנטית. איך תדעו? זה אמור להיות כתוב על האריזה.
עוד מתכון מעולה עם טופו: טופו ברוטב טריאקי
