אם יש משהו שלמדתי בשנים האלה בהן אני אמא לשלוש ילדות זה שלא רק תשומת הלב, החיבוקים וההשקעה בילדות חשובה ומוכיחה את עצמה אלא גם הדוגמא האישית. ילדים רואים וילדים עושים.
קודם כל להבין את החשיבות של דוגמא אישית.
הילדות רואות אותי נוהגת, נותנת לנהגים אחרים להשתלב בתנועה, עוצרת להולכי רגל במעבר חצייה והמממ… לא מקללת בשום דרך וזה בדיוק מה שהמתבגרת שרק עכשיו קיבלה רשיון עושה וכנראה תמשיך לעשות,
הן רואות איך אנחנו מנהלים שיחה, פותרים משברים, בדרך נעימה ועם כבוד הדדי לכל משתתפי השיחה וככה גם הן מתנהגות עם חברות שלהן והן רואות אותי עושה המון פעילות גופנית ומבינות שאני לא רק מדברת אלא גם באמת עושה. ואפילו נהנית מזה.
ובגלל שנושא התזונה והאוכל כל כך חשוב לי זה המקום בו הדוגמא האישית בתזונה היא קריטית.
- קניות: אני חושבת שדוגמא אישית בכל מה שקשור לתזונה מתחילה מהקניות בסופר, בשוק או כל מקום שבוחרים לקנות ממנו חומרי גלם. כדאי ללכת לפעמים עם הילדים לקניות, כן אני יודעת שזה לא תמיד פשוט, ולעבור רק ב"רחובות" בהם מוכרים חומרי גלם מהם מכינים אוכל. אורז, פסטה, ירקות, פירות, דגנים וקטניות.
- בישול: ילדים שרואים את אחד ההורים מבשל, מכין אוכל באהבה, משקיע בהכנת אוכל, לאו דווקא במתכון מסובך, זה יכול להיות סיר אורז, מבין שהאוכל נעשה במיוחד בשבילו, רואה שזה לא מסובך ושאין צורך לקנות אוכל מעובד ומוכן או להזמין טייק אווי. אוכל שמכינים לבד בבית מחומרי גלם איכותיים תמיד יהיה בריא יותר מאוכל מוכן. על הדרך אפשר ליהנות מהכנת האוכל ולא להיות זעופים, לא רק שהילדים יבינו שזה כיף לבשל אלא שגם לאוכל יהיה טעם הרבה יותר טוב.
- לשבת לארוחה משפחתית אחת ביום לפחות, זאת הזדמנות לתת דוגמא אישית אמיתית באיך אנחנו אוכלים, מה אנחנו בוחרים לאכול וכמה אנחנו אוכלים.אני אוהבת לשים את כל האוכל במרכז השולחן וכל אחד יכול לבחור מה הוא אוכל. זאת דרך מצויינת בה אני בוחרת לאכול הרבה ירקות, לא מעמיסה על הצלחת יותר מדי, אוכלת לאט ועל הדרך מנהלים שיחה על מה היה היום.אם הילדות שלי רואות שאני בוחרת לאכול הרבה ירקות, מכל מיני סוגים וצבעים אולי הן לא תמיד יבחרו לאכול ברוקולי במקום טוסט גבינה אבל זה לא יהיה להן זר, ולפעמים הן יבחרו גם ביותר ירקות. אם אני בוחרת לאכול לחם מקמח מלא ורק כזה שנקנה במאפייה איכותית הן גם יבחרו לאכול לחם כזה. ובאופן מתפיע גם החברות שלהן יתחילו לבקש "לחם חום כמו אצלך בבית" בחיי שזה כבר קרה לא מעט.
- לטעום טעמים חדשים: אם אני טועמת מאכלים שבחיים לא ראיתי, מנסה לפחות לטעום ורק אז מחליטה אם זה טעים לי או לא, הילדות שלי יעשו אותו הדבר ולא יעקמו פרצוף מכל מאכל שהן לא רגילות אליו
- להיות ברורים: אוכל מעובד-לא וגם אין אצלנו בבית, אוכל בריא-כן וזה מה שיש בארונות המטבח. ולא, לא להחביא את הג'אנק גילטי פלז'ר שלכם כי הרי הילדים בסוף ייראו אתכם.
- לא להיות קיצוניים: בהמשך לסעיף הקודם, אנחנו עושים את ההתפשרויות הקטנות שלנו, גם אצלנו בבית לא הכל הכל בריא. מחליטים יחד על מה אנחנו מתפשרים, כל בית וההתפשרויות שלו. אצלנו זה דגני בוקר. יום אחד אפילו אני הרגשתי שאני חייבת, פשוט חייבת לאכול קורנפלקס. התיישבתי עם קערת קורנפלקס ונהנתי מכל רגע. הילדות הסתכלו עלי בשוק ולא האמינו. אבל גם אני אנושית ?
- דוגמא אישית במסעדות: גם כשיוצאים לאכול בחוץ אפשר לעשות את הבחירות הטובות יותר. אני בדרך כלל מזמינה מה שבאמת מתחשק לי לאכול באותו הרגע, בעיקר אם זה אוכל שאני לא נוהגת להכין לבד בבית, אבל גם כאן הבחירה תהיה על הצד הקצת יותר בריא. ואם במקרה הגענו לבופה, אני לא מעמיסה על הצלחת עד שהאוכל נופל ממנה ומשתדלת לא ללכת למלא אותה יותר מפעם אחת. כי גם דוגמא אישית של כמויות אוכל היא חשובה.
דוגמא אישית היא אחד העקרונות החשובים ביותר לגידול וחינוך הילדים שלנו. אנחנו רואים מסביבנו שילדים מתנהגים בדיוק איך שההורים שלהם מתנהגים, אם זה בכביש, בתור לדואר, ביחס למורים ונותני שירותים ובכל תחום בחיים שלנו. אי אפשר להסביר לילדים שחשוב לאכול בריא ואז לתקוע איזה פיצה שמנונית שלוש פעמים בשבוע. ילדים רואים וילדים עושים.
אם אנחנו ניישם אורח חיים בריא, גם הילדים שלנו יעשו אותו הדבר. לא תמיד מגיל צעיר, לפעמים זה דורש הרבה מאוד שנים של דוגמא אישית וסבלנות, וזה משתלם מאוד.
